<h1>תניא רבתי סימן פ'</h1>
<h2>דף כג:</h2>
בערב יום הכפורים חולצין מנעליהן מבעוד יום. שאסור בנעילת הסנדל. ובאין יחפין לבית הכנסת. ועומד החזן באימה וברתת ובזיע. ומתחיל כל נדרים כמו שכתוב בסדורים. ויש נוהגין לברך קודם על מצות היתר נדר ושבועה. ויש אומרים שהיא ברכה לבטלה. ומנהגנו לומר כל נדרים שלש פעמים. ומצאתי הטעם לפי שרוב דברי חכמים משולשין. ובנדרים אומרים מותר לך מותר לך מותר לך שלש פעמים. לפיכך אומרים אותו שלש פעמים. ויש מקומות שאין אומרין אותו רק פעם אחת, והכל כמנהג המקום. מצאתי בשם רבינו תם ז"ל שהגיה והנהיג לומר מיום צום הכפורים הזה עד יום צום הכפורים הבא עלינו לטובה. בכולהון איתחרטנא בהון. וכל עיקר. וראיה לדבר הא דאמרינן במסכת נדרים. הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל הנדרים שאני עתיד לידור יהו בטלין. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. ומה שתקנוהו לומר ביום הכפורים ולא בראש השנה כמו שהוא במשנה. משום דיום הכפורים בטל ממלאכה ואיכא כנופיא טובא. וסמוך הוא לר"ה. ופעמים שיום הכפורים נקרא ראש השנה כדכתיב (יחזקאל מ') בראש השנה בעשור לחדש. ואמרינן איזו היא שנה שראש השנה שלה בעשור. הוי אומר זה יובל. כל אלו מדברי רבינו תם ז"ל. אבל רבינו ישעיה ז"ל כתב שאין נראה לו לשבש הלשון שאומרים כל בני העולם ושכתוב במחזורים. ובזה האריך הרבה. ובסוף מקיים הלשון שכתוב בסדורים שלנו. וכן ראוי לומר. ואין לנו לשנות המנהג מאבותינו. ולאחר שגמרו לומר ג' פעמים כל נדרים מברך שהחיינו להוציא רבים ידי חובתן. שאי אפשר לאומרו על הכוס שאין כוס ביום הכפורים. ואח"כ מתחיל אשר בדברו מעריב ערבים. ואם הוא שבת אומרים אשר כלה מעשיו. וחותמין פורס סוכת שלום. ואומר אלה מועדי. ואם הוא שבת אומר ושמרו. ואלה מועדי. וקדיש עד לעילא. ובתפלה מזכיר זכרנו הכל כסדר ראש השנה עד המלך הקדוש. אתה בחרתנו וכו'. כסדר הכתוב בסדורים של יום הכפורים. ובשבת מזכיר של שבת וחותם מקדש השבת וישראל ויום הכפורים. ומזכיר במודים זכור רחמיך. וכתוב לחיים. ובספר חיים בשים שלום. ואומר אלהינו ואלהי אבותינו תבוא לפניך תפלתנו וכו'. כמו שכתוב בסדור של יום הכפורים. ולאחר שהתפללו בלחש מתחילין אהבת צדק. יעלה תחנוננו מערב. היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל. ומזכירין שלש עשרה מדות, ואומרים סליחות ווידוים כרצונם. ואחרי הסליחות מנהגנו לומר סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך. כל אותה עניה הכתובה בסדר תחנונים. וקדיש גמור. ואם הוא שבת אומרים ויכלו. מגן אבות וכו' ואין מזכירין בו של יום הכפורים. וכן אומרים במה מדליקין. ובלילי יום הכפורים רשאין לעיין בספר ולומר סליחות לאור הנר. דאימת יום הכפורים עליו ולא חיישינן שמא יטה. ורבים מצויין שם והוי כתרי גברי בחד ענינא שמותר לקרות לאור הנר בשבת. ומותר להדליק נרות בביתן לצורך לילי יוהכ"פ.
